לפני כמה שנים, אטסי הייתה הכתובת הבלעדית לכל מי שרצה למכור באטסי. זה היה שוק פשפשים עולמי, וכך הוא נשאר עד היום, רק שהיום הוא דיגיטלי ועצום. פתיחת חנות באטסי מרגישה כמו הדבר הכי טבעי בעולם. למה? כי יש לה קהל מובנה. כשאתה פותח חנות, אתה לא מתחיל מאפס. מיליוני קונים כבר נמצאים בפלטפורמה, מחפשים בדיוק את המוצר הייחודי שלך. זהו יתרון עצום, שחוסך את כאב הראש של לשווק לבד ולמשוך קונים.

היתרון של אטסי הוא בפשטות ובנגישות שלה. התהליך מהיר, הממשק אינטואיטיבי, ואתה יכול להעלות את המוצרים שלך ולמכור תוך שעות בודדות. לא צריך ידע טכני, לא צריך לתכנת או לעצב מסובך. כל מה שצריך זה תמונות טובות ומוצרים מעולים, והאמנות שלך כבר על המדף.

אבל לכל יתרון יש חיסרון. כשאני חושב על אתר שופיפיי או חנות באטסי, אני יודע שיש צד שני למטבע. העמלות של אטסי יכולות להצטבר. כל מכירה, כל פרסום, כל טרנזקציה כרוכה בעמלה, ובסופו של דבר, אחוז לא קטן מההכנסות שלך הולך לפלטפורמה. חסרונות אטסי כוללים גם את המגבלות על המיתוג שלך. אתה מוכר תחת השם של אטסי, ולא תמיד יכול לשלוט באופן מלא על נראות החנות שלך. זה קצת כמו להיות דוכן בשוק: אתה מוכר, אבל השוק הוא לא שלך.